הלידה של בתי בבית

סיפור לידת הבית שלי

 

אני אתחיל את סיפור הלידה המופלא הזה עוד קודם עם הכניסה להיריון.

כשהחלטנו בעלי ואני להיכנס להיריון, הייתי בשלהי לימודי שיטה קסומה ששמה שיטת קיי.

במהלך הלימודים, בהם הוכשרתי כמדריכת השיטה, ידעתי שכל מה שאני רוצה אני מזמנת להיריון הזה. הזימונים כללו :היריון עם בת (יש בן בבית), היריון בריא כמובן, לידה מהירה -4 שעות בבית (מרגע שהמיילדת מגיעה), התאוששות מהירה וטובה וחיבור קל ומרגש עם אח שלה.

וכך היה: ב1.1.09 (התחלה טובה) ב-05:00 בבוקר אני קמה עם לחצים ברחם , תחושה חזקה שמלווה אותי כבר כמה חודשים לפני הלידה. איך שאני מתרוממת מהמיטה אני מרגישה שנוזל ממני משהו…

נכנסתי לשירותים ולא היה ברור לי אם זה הפקק הרירי או ירידת מים. לא כל-כך שינה לי .. זה רק ריגש אותי שאני מתחילה באפיזודה אחרת את הלידה.

אחרי שיצאתי מהשירותים הבנתי שהמים ירדו לי, כי איך שהתרוממתי …פלאק הרגשתי מים חמימים זולגים ממני וזה אישור לכך.

אחרי התרגשות קטנה .. מיד התחילו ההתכווצויות להגיע וכך כל 3 דקות למשך חצי דקה …ולא כמו בלידה הראשונה, לא כאב לי, היה לי נעים ומאוד מרגש.

החלטתי להתקשר למיילדת ולהעיר אותה משנתה שהלידה שלי מתחילה. החלטנו שאני אספור את ההתכווצויות עוד חצי שעה ואבשר לה איך הם. וכך התחלתי להתייחס יותר להתכווצויות.

ניגשתי למיטה בחדר שינה שלנו, השעה הייתה 06:30 בבוקר. בעלי כבר היה ער ושאל אותי אם זה זה? כמה זמן ייקח לי ללדת ? כי הוא חייב ללכת לעבודה , אין מי שיחליף אותו. הסברתי לו בשלווה, שלא אפיינה אותי בלידה הראשונה, שאני יולדת היום. ולא עוד 12 שעות כמו בלידתי הראשונה, ואם הוא רוצה לנסוע לעבודה שייסע. למזלו של בעלי הוא לא נסע וסידר שיחליפו אותו , כי ילדתי הפעם מהר יותר.

ב-07:00 תוך כדי התכווצויות טובות שמגיעות כל 3 דק' והפעם אורך כל התכווצות דקה, נכנסתי לשירותים שוב עם תחושת לחץ חזקה. ראיתי סימן של דימום קטן והודעתי לבעלי שיתקשר לענת ויקרא לה כי אני רוצה אותה לידי.  בשיחה עם ענת בעלי מסביר שההתכווצויות ממשיכות להיות במרווחים של 3 דק' והפעם יש גם דימום. ענת על סמך הממצא ניתקה את הטלפון, בכדי לנסוע אלי.

בני היקר התעורר ובצעדים קטנים ומתוקים הגיע לסלון ושאל אותי תוך כדי שאני מסדרת את הסלון ללידה, מה קורה כאן?

אני בשלווה (מרגישה את ההתכווצויות מתחזקות) מסבירה לו שכמו שילדתי אותו בבית, אני עומדת ללדת שוב בבית והפעם אני מביאה לו אחות. אחרי ההסבר הפשוט , אמר 'בסדר' והתיישב עם ארוחת בוקר מול הטלוויזיה והתארגן לגן.

ב07:30 דרור לקח אותו לגן רגוע ושלו. לפני הגן, אישי היקר, ראה שאני רגועה ושלווה ,החליט להעמיד סיר על האש ולהכין מרק, שיהיה מוכן בשבילי אחרי הלידה .(ביקשתי ממנו לפני שאני יולדת שיהיה לי אוכל חם מוכן לאחר הלידה). אממה… דרור נחתך במהלך חיתוך הירקות למרק ואני צחקתי בעודי אומרת לו שהוא מסדר לענת עבודה ומי שהיא תתפור זה אותו ולא אותי .חה חה.

אני בשלווה, שמחה שארגנתי את כל הבית והדברים ללידה, נשכבת לי על המזרונים שסידרתי ופשוט נרדמת. את ההתכווצויות אני ממשיכה להרגיש והם טובים ונעימים לי.

בערך ב08:00 דרור חוזר ואני שומעת את התיקים של ענת נכנסים ונכנסים..אלינו הביתה. ענת בנועם נכנסת ומבשרת על בואה עם אנרגיה טובה ונעימה. אני קולטת אותה מתחילה לסדר את המרחב בסלון ממש לידי, את הסדיניות, השמנים, ההומיאופתיה ועוד.. לרגע הלידה שלי.

מאותו רגע ועד השעה 10:00 שצוינה בפני על ידי בעלי לא שמתי לב לזמן שעובר.

ענת מסתכלת עלי ורואה איך אני עוברת את ההתכווצויות טוב ואומרת משפט 'אני זוכרת שאת רוצה שאבדוק אותך כמה שפחות.. תאמרי לי מתי שתרצי שאבדוק, אני אבדוק' (את הפתיחה).

הדבר הבא שאני זוכרת ..מתעוררת לפתע משינה עמוקה על המזרונים ורואה את ענת ישנה על הספה ואת דרור ישן על פוף לידי, התנור דולק ומעט אור נכנס מבחוץ. והרבה שקט.

אחרי המראה המתקתק הזה והנעים של ענת ובעלי שלווים לידי, אני מתעוררת עם לחצים גדולים על פי הטבעת. אני מתרוממת מהמזרונים ומתחילה להתהלך, להתנשם יותר ולהרגיש תחושות מוזרות. נכנסת לשירותים ומתרוקנת, עוברת עוד התכווצות טובה..הם באים כל 2 דק' לערך.

ענת מחליטה לבדוק אותי ולהיווכח שאני רק בפתיחה 4 ס"מ עם צוואר מחוק 80 אחוז. החלטתי לאחר ששמעתי את המצב שזה לא מעניין אותי ואני יולדת הפעם מהר!!

התחלתי לנוע יותר, התחיל להיות לי לא נוח וגם מאוד לוחץץץץ. ביקשתי מים לשתות והרבה וגם ביקשתי להיכנס למים ( ענת במהלך ההיריון שאלה אותי לפחות פעמיים אם אני רוכשת בריכת לידה. ואני על סמך לידתי הקודמת בבית שהמים לא תרמו לי החלטתי, שהפעם לא צריך וגם העובדה שאסור לבזבז מים, הביא אותי להחלטה שאין צורך!!) ולפי חוק מרפי…כן רציתי מים הפעם. אז נכנסתי לאמבטיה שלנו שהיא לא כל כך נוחה.

אך המים החמימים הקלו עלי, וכך אני על שש עוברת התכווצויות שמגיעות צפוף צפוף אחד לשני. בעלי מעסה את הגב שלי וזה מקל על תחושת הלחץ שמתגברת יותר ויותר. ענת שואלת אותי אם אני לוחצת? כי אני משמיעה קולות כאלה שאני לוחצת. ענת אומרת לי שכאן אני לא יולדת..'אז בואי תצאי'. 'לצאת עכשיו שנוח לי..ממש לא'. זאת המחשבה, שעוברת לי בראש. ענת שרואה שאני ממשיכה להתקדם ולעשות קולות נמוכים של צירי לחץ, מחליטה ביחד עם בעלי לשלוף אותי מהאמבטיה …וכך אני כמו פלטת שולחן של שבת ישרה, נשלפת החוצה ומדדה לסלון ברגלים סגורות, ברכיים כפופות וגו ישר ב90 מעלות כמו שולחן.

ענת ובעלי מניחים אותי על המזרונים וענת אומרת לי שהיא בודקת אותי לראות את ההתקדמות.

ואיזה יופי, אני בפתיחה כמעט מלאה..נשאר שול קטן, הצוואר מחוק 100 אחוז. הראש של הבובה בספינות. נפלא!!!!

אני נשכבת על המזרונים בשכיבה על הצד וכל הזמן מרגישה לחץ ורוצה ללחוץץץ…

ענת מציעה לי לשנות תנוחה ולהתיישב על כיסא לידה (שרפרף הולנדי) בכדי שיעזור לי לכוון את הלחץ שלי למטה. בעלי מקבל מענת מעין מטפחת (של), אותו הוא כורך מסביב לצוואר שלו ואת הקצוות של המטפחת נותן לי בכדי שאני אתמך איתם ואלחץ בעזרתם לכיוון מטה.

אני יושבת בתנוחת כריעה נתמכת כשאני מלפנים ובעלי מאחורי עם המטפחת נותן לי קונטרה בכל ציר לחץ. הצירים תכופים מאוד ומאוד לוחצים. אני מנתבת את כל כוחי ומרצי בהם ומדמיינת את התינוקת יורדת לתעלת הלידה שלי בכל ציר.

ענת בודקת בעזרת הדופלר את דופק התינוקת ומבחינה שהוא קצת חלש אחרי שהציר חולף.

אחרי כמה לחיצות טובות על כיסא הלידה וכמה האטות קטנות בדופלר (מוניטור ידני) ענת מחזירה אותי למזרונים ,אני מחליטה להישכב על הגב ומאוד נוח לי.

גם הדופלר מראה שלתינוקת טוב, כשאני על הגב עם הרגליים אלי , וכך אני ממשיכה ללחוץ מידי פעם. בעלי וענת מכוונים אותי לעבור לשכיבה על הצד ולהמשיך ללחוץ.

צירי הלחץ נהיים מאוד אינטנסיביים ודורשים ממני את כל כוחי, כך שהעזרה של ענת ובעלי היו לי מאוד חשובים. אחרי כמה לחיצות בהם אני מקבלת משוב חיובי מענת שעוד מעט התינוקת יוצאת. ענת מודיעה לי שנשאר שול קטן סביב הראש של התינוקת , והיא תעזור לי להוריד אותו. ענת בזמן ציר מצליחה להוריד את השול וזה החלק שהציק לי מאוד. ענת מציעה לי שאכניס את היד וארגיש את הראש של התינוקת בתעלת הלידה, וזאת הזדמנות להרגיש אותה לפני שהיא יוצאת. הכנסתי את האצבע והרגשתי אותה..זה אישור בשבילי שהנה הבובה מגיעה אלי.

אינני יודעת את השעה, רק זוכרת את הרגע שדרור אומר שבשעה 12:00 אני יולדת, לפני שאוראל חוזר מהגן.

בטח השעה הייתה קרובה לשעה 12:00. כי זה השלב שאני על המזרונים , בתנוחה על הצד עם הרגל שלי על ענת, דוחפת אותה בכדי לתת קונטרה טוב לצירי לחץ , היד השנייה שלי מחזיקה את בעלי, שמעודד אותי שאני נהדרת. היד השנייה של  בעלי מצלמת במצלמת וידאו את המתרחשJ

וכך..כמה לחיצות טובות , אני מרגישה את הראש של התינוקת יורד ויורד , עם המון כוח שלי אני מורידה את הראש . כל הזמן שואלת את ענת באיזה שלב היא , איזה ספינה? ככה כי אני דולה ויודעת את החומרJ

הדבר הבא שאני מרגישה , זה את הראש שלה מכתר את הנרתיק שלי ומיד אני מביאה את היד שלי ולופתת את הראש העגלגל שלה. איזו תחושה מדהימה ומרגשת. ראש מתוק וקטנטן.

עוד לחץ אחד קטן הראש נדחף החוצה ונהיה שקט. הבובה עם חבל טבור מסביב לצווארה (זה קורה), כנראה זאת הסיבה להאטות הקטנות, מצוין ששמרתי על תנוחות זקופות ונשימות עמוקות.

ענת ברוגע משילה את החבל מסביב לראשה ומיד כל הגוף המתוק שלה מחליק ממני החוצה ומיד ענת מניחה אותה עלי. איזו תחושה עילאית ונפלאה של גוף מתוק, קטנטן וחלק מונח עלי.

השעה 12:12, אני מרוגשת ומביעה זאת ע"י הסתכלות מוקסמת מהתינוקת המתוקה עם הוקרה גדולה לכולם.

פתאום נהיה לי מאוד קר ורעדתי הרבה. ענת הניחה על שתינו שמיכת חימום ושמיכות נוספות.

הבובה שלי מיד עם לידתה בכתה בכי מתוק. ענת מסתכלת ומודיעה שהמתוקה נהדרת וחיונית. התינוקת מקבלת מיד אפגר 9 10 – ציון נהדרJ

אחרי רבע שעה ,ענת בודקת את חבל הטבור ורואה שהפסיק לפעום וחותכת אותו.

השלייה באה מיד אחרי החיתוך שלמה ובריאה.

 

אני מאוד שמחה על הלידה המהירה והטובה שלי ועל הכלים שאפשרו לי להכיל את הצירים ואת התהליך. חשוב לציין שהפרינאום שלי נשאר שלם וכעבור שעה לערך אני קמה למקלחת חמימה ונהנית מכול רגע מסתכלת על הבטן הקטנה שנשארה לי ועל התענוג שמציף אותי עם תחושת סיפוק שעשיתי זאת שוב…

 

ילדתי בבית והפעם מהר וללא סבל!

 

בשעה 13:30 אחרי סידור הבית ,אכילת המרק הטעים שדרור הכין בתחילת הלידה. דרור מחזיר את אוראל הביתה. וכמו שהבטחנו לו הוא קיבל תינוקת חדשהJ . ההתרגשות שלי לראות את אוראל חוזר הביתה מהגן הציפה אותי עוד יותר. הצעתי לו לבוא לשבת לידי ולהחזיק את התינוקת עליו ולברך אותה. לפני שהתיישב לידינו הוא מיהר להביא צעצועים שלו לתינוקת ולהציף אותה בהם J והמראה הכול כך מרגש , אוראל מחזיק אותה ומברך אותה לשלום ואומר, 'אני אח הגדול שלך' מחייך אליה ומנשק אותה….  אני בשמייםJ

 

תודה לענת המיילדת הנפלאה שלי, על המקצועיות, החום והסבלנות שלה. לבעלי יקירי ,תודה על האהבה, הפרגון, התמיכה והאמונה בי.

 

ולך אליאן (זה שמה), תודה שבאת אלי דרך היריון קל ומענג ולידה טובה ,מהירה ומספקת. עשית דרך נפלאה,מהירה וקלה. אני מאחלת לשתינו המשך הנאה הן יחד והן כמשפחה עם אחיך ואביך היקרים.

 

אוהבת אימא ליהי